ברוכים הבאים שנה א' – שנה ראשונה באוניברסיטה
כ-200,000 סטודנטים יפקדו השנה את ספסלי הכיתות בפקולטות השונות במוסדות ההשכלה הגבוהה ברחבי הארץ בפעם הראשונה. עבור רבים מהם זוהי תחילתה של דרך לה ציפו רבות. לקראת שנה ראשונה בלימודים? הכתבה המלאה.
להתחיל מחדש
רבים מהסטודנטים רואים בתהליך בחירתם ורישומם לפקולטה ומוסד מסויימים, כצעד הראשון לעבר הגשמת יעודם המקצועי וההתרגשות מגודל המעמד בעיצומה.
האתגרים הבאים עם התחלת לימודים אינם קלים כלל ועיקר והם מלווים באכזבות, מתח ותחושת אי ידיעה שמתבטאים בלחץ וחרדה. (לקריאה על חרדת בחינות ליחצו כאן)
רבים מהסטודנטים מניחים כי לימודים אוניברסיטה הינם המשך ללימודיהם בתיכון, אך הדבר אינו מדויק. ישנו פער גדול בין השניים, לכך מתלווה העובדה שלראשונה בחייו הסטודנט הינו האחראי הבלעדי על לימודיו.
למה הכוונה? החל מבניית מערכת השיעורים וכלה בלימוד אוטודידקטי בצורה נרחבת. הקמפוס האוניברסיטאי הינו גדול משמעותית ולעיתים למצוא את הכיתה בה יערך השיעור הינו אתגר בפני עצמו.
על הסטודנטים מוטלת האחריות לאימוץ 'השפה' האקדמית לרבות קוד ההתנהגות המקובל. לעתים קרובות תחילת הלימודים הינה גם תחילתה של דרך כלכלית עצמאית. שכר הלימוד שאינו זול בישראל בנוסף למעבר מבית ההורים מוסיפים ללחץ הנבנה. [למידע על הלוואות לחצו כאן]
אחוזי נשירה בשנה א'
שינויים רבים אלה המתרחשים בתקופת זמן קצרה יוצרים תקופת התאקלמות הדורשת מהסטודנט משאבים וכוחות נפשיים, פיזיים וכלכליים.
אורך תקופת ההתאקלמות הינו אינדיבידואלי ונע בין מספר שבועות למספר חודשים, ולעיתים אף נמשך לאורך השנה כולה.
אחוז הסטודנטים הנושרים בשנה א' במהלך תקופת ההתאקלמות, הינו גבוה באופן ניכר מבשנים ב' ו-ג'. באופן כללי ככל שהסטודנט יתמצא בקמפוס, יכיר חברים לפקולטה ויבין את הנדרש ממנו מבחינה אקדמית כך תהליך ההתאקלמות יהיה קצר ומוצלח יותר.
אתגרים מרכזיים העומדים בפני סטודנט מתחיל
האתגרים העיקריים העומדים בפני הסטודנט הם הסתגלות לתחושת בדידות וניכור, הבנת הדרישות האקדמיות הנוקשות וחשבון הנפש שעושה הסטודנט בנוגע לבחירתו והמשך מסלולו האקדמי והמקצועי.
תחושת הבדידות והניכור מורגשת היטב במיוחד בקרב סטודנטים שנה א' המוצאים עצמם לראשונה בחייהם בסביבת מאות ואלפי סטודנטים החולפים על פניהם במרוצתם ממקום אחד לאחר.
למעשה, דווקא המספר הגבוה של הסטודנטים בקמפוס ובכיתות הלימוד המלאות עד אפס מקום יוצר חשש ממשי בקרב הסטודנט שמא לא יוכל מסיבות שונות לרכוש חברים חדשים.
שנית, חלק נרחב מהלימוד בפקולטות נעשה באופן עצמאי, ללא הדרכה ותמיכה. תכני ההרצאות לעיתים קרובות הינם מורכבים והמרצים אינם טורחים לוודא כי כלל הסטודנטים מבינים את שנאמר בכיתה.
ההרצאות ארוכות ועל הסטודנטים הן להקשיב ולהבין את שנאמר והן לסכם ולקחת הערות.
הסטודנטים להם זו השנה הראשונה נחשפים ליכולות הלימודיות הנדרשות מהם והדבר מוסיף לחששות שמא לא יצלח בידיהם להגיע לרף הנדרש.
הלימודים האקדמיים נתפסים כאבן פינה בבניית העתיד המקצועי בקרב רבים מהסטודנטים. על כן במהלך השנה הראשונה מתרחש תהליך של תיאום ציפיות, בין מה שראה הסטודנט לנגד עיניו כאשר נרשם ללימודיו ולמה שמתרחש בפועל. פער זה לעיתים מרפה את ידי הסטודנט בכך שהוא נוטע בו את המחשבה כי "כל כך קשה לי, זה לא מה שדמיינתי, אז כנראה זה לא בשבילי".
דרכי התמודדות
לאחר שכל זאת נאמר, חשוב לציין כי ניתן להתגבר על כל הקשיים שצוינו על ידי שיחות עם סטודנטים משנים מתקדמות, הכנה מנטלית לקראת הבאות, רכישת יכולות לימודיות רלוונטיות והרבה סבלנות. אחרי הכל עשרות אלפי סטודנטים מסיימים את לימודיהם בכל שנה, אז כנראה שהדבר אפשרי.
למידע נוסף:
- חולים על חיי חברה? קיראו על אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
- רוצים להישאר קרוב למרכז העניינים? אולי תתאים לכם יותר אוניברסיטת תל אביב.
- ואולי בכלל הטכניון זה הכיוון שלך?
[...] שכר הלימוד הממוצע הוא כ-10,000 ש"ח לכל שנה אקדמית. [...]