במאמר זה נעסוק בלימודי פילוסופיה אקדמאיים, נבחן את מסלולי הלימוד השונים, נפרט לגבי המקצועות הנלמדים ועל תנאי הקבלה בתחום.

מהם לימודי פילוסופיה?

לימודי פילוסופיה מקורם ביוון העתיקה. משמעות המילה פילוסופיה ביוונית הינו "אהבת החוכמה".

כיום עוסקים לימודי פילוסופיה בנושאים כלליים, כגון הגות כללית, משמעות הקיום, התודעה האנושית, גורל ורצון חופשי. במסגרת המחקר הפילוסופי נוצרו תתי נושאים לנושא, כגון פילוסופיה של המוסר, פילוסופיה של המדע, הגיון ועוד.

במהלך ההיסטוריה האנושית פעלו מספר פילוסופים אשר נחשבים לפורצי דרך בתחום. החל מן הפילוסופים היוונים הקדומים כגון אריסטו, אפלטון וסוקרטס, דרך פילוסופים כגון דקארט (הנחשב אבי הפילוסופיה החדשה) ועד לפילוסופים "מודרניים" כגון ניטשה, שפינוזה ופילוסופים מתרבויות המזרח כגון קונפוציוס הסיני.

במקביל, נוצרו אסכולות שונות כגון האקזיסטנציאליזם, האסכולה הפוסט-מודרנית, האסכולה האמפרציסטית ועוד.

בלימודי פילוסופיה ניתן לעסוק במסגרות מגוונות, החל מקורסים, סדנאות, לימוד עצמי וקבוצות דיון ועד מסגרת אקדמאית בלימודי פילוסופיה לתואר ראשון, שני ושלישי.

לימודים בתחום הפילוסופיה באקדמיה נערכים במסגרת הפקולטות למדעי הרוח. אפשר לשלב את הלימודים גם עם נושאים אחרים כגון, כלכלה, משפטים, מתמטיקה.

לימודי פילוסופיה לתואר ראשון

לימודי פילוסופיה לתואר ראשון אורכים שלוש שנים. ניתן ללמוד במסלול חד חוגי (פילוסופיה בלבד) או דו-חוגי (פילוסופיה וחוג אחר נוסף).

מטרתם של לימודי הפילוסופיה לתואר ראשון הם הקניית מושגי יסוד אופייניים לתחום, הכרת שיטות הגות, זרמים מרכזיים, תיאוריות פילוסופיות ידועות ויצירת הרצון להעמיק ולצבור ידע וחוכמה.

מסלול של לימודי פילוסופיה כולל, כמקובל ברוב התארים, קורסי בסיס (שהינם חובה) וקורסי בחירה המאפשרים את העמקת הידע בתחומי עניין ומיקוד, כמו פילוסופיה יהודית, או פילוסופיה הודית וסינית.

בקורסי החובה נלמדים בדרך כלל קורסי מבוא בפילוסופיה יוונית ("קלאסית") פילוסופית העת החדשה ולוגיקה. במסגרת קורסי הבחירה קיימים קורסי מבוא, הנדרשים על מנת להמשיך ולהעמיק בתחומים כגון פילוסופיה הודית, פילוסופיה סינית, מטאפיזיקה, פילוסופיה של המדע ותורת המוסר.

בשנה הראשונה נלמדים מקצועות החובה וכן מקובל לבחור כארבע קורסי בחירה אשר ישמשו בעתיד כמבואות לקורסי בחירה מתקדמים יותר. בשנה השנייה והשלישית בוחרים הסטודנטים מתוך מגוון קורסי הבחירה והסמינריונים, כגון פילוסופיה של הלשון, פילוסופיה של הדת, תורת ההכרה ואסתטיקה.

תארים מתקדמים בפילוסופיה

הבוחרים (ומתקבלים) להמשיך ולהעמיק את ידיעותיהם בתחום הפילוסופיה, יתמקדו באחד או שניים מן הנושאים שפורטו לגבי התואר הראשון. נושאים אלו יכולים להיות תורת ההכרה ומטאפיסיקה, לוגיקה, תורת המוסר, פילוסופיה פוליטית, פילוסופיה של הדת ופילוסופיה של המדע.

לימודים לתואר שני מתקיימים בשני מסלולים: מסלול לימודים עיוני אשר אינו מחייב כתיבה של עבודת גמר ומסלול מחקרי אשר בסופו נדרש התלמיד להגיש עבודת גמר ("מאסטר") המתארת מחקר שערך בנושא אשר אושר לו על ידי מנחה מסגל החוג.

רק סטודנטים אשר למדו במסלול המחקרי יוכלו להמשיך לתואר דוקטור לפילוסופיה.

תנאי קבלה ללימודי פילוסופיה

תנאי הקבלה לחוג לפילוסופיה בפקולטות של מדעי הרוח באוניברסיטאות אינם מחמירים. ציון "משולב", המורכב מציוני תעודת הבגרות וציון פסיכומטרי, ממוצע יספיק בדרך כלל.

לרוב, תנאי הקבלה מקלים עוד יותר במכללות המציעות לימודי פילוסופיה. התנאים משתנים משנה לשנה ונקבעים על פי שיקולי היצע וביקוש.

ניתן ללמוד בפילוסופיה בכל אוניברסיטה בארץ וכן גם במספר מכללות (כגון מכללת תל חי). בתום הלימודים לתואר ראשון, מוענק תואר B.A בפילוסופיה. ניתן להיעזר בתואר זה על מנת לעסוק בהוראה, להשתלב במקצועות בעולם המדיה והתקשורת או להמשיך ללמוד ולהשתלב באקדמיה. בשנים האחרונות נוצר ביקוש גם ל"טיפול נפשי פילוסופי".